היום היה לנו כנס מהעבודה. מטופש ומיותר לחלוטין. נתנו לכמה נציגים במוקד נציגים מצטיינים. יש מישהי בצוות שלנו שהיא מאוד ילדותית עם דרך חשיבה מאוד מוזרה, ובין היתר היא מאוד לקקנית. היא בטוחה שאני חברה שלה, אני ממש לא. אני לא אוהבת אותה - אפילו קצת אלרגית לרצון שלה להתקרב אליי ולהיות חברה שלי. כשהיא שואלת אותי שאלות אני מתאפקת שלא להגיד את מה שאני באמת חושבת ועונה לה בחביבות. היא הייתה בטוחה שהיא זוכה בנציגה המצטיינת של הצוות (בסוף אף אחד לא זכה – גם לאף אחד לא ממש מגיע...). אני, ברוע לב טיפוסי, אמרתי לה בציניות: "תהיי מוכנה, את הזוכה של הצוות שלנו..!" והיא הייתה בטוחה שאני רצינית. זה די שעשע אותי עד שהבנתי שזו באמת הייתה השאיפה שלה, והרגשתי רע עם עצמי כשהיא התקשרה אליי אחה"צ ואמרה לי שזה מאוד ריגש אותה והיה לה מאוד חשוב שאני חושבת שמגיע לה להיות מצטיינת... רציתי להרביץ לעצמי באותו רגע. אני שונאת שאנשים לא מבינים את הציניות שלי וגורמים לי להרגיש רע וייסורי מצפון.
היא ישבה כל הכנס ליד מ'. האמת היא שהוא בכלל מלכתחילה התיישב בצד השני, אבל כשהוא הלך לשירותים וחזר אני הסתכלתי עליהואז עליו ואמרתי לו: "יש מקום שם, אין צורך שתקים את כולם" העברנו לו את החפצים והוא ישב לידה. הסיבה שעשיתי את זה היא כי אני יודעת מה היא מרגישה כלפיו. היא הייתה ממש שמחה, וכל הכנס הם דיברו ביניהם וצחקו. היה לי נחמד לראות שהם מסתדרים, כי הוא יודע מה אני חושבת עליה והוא יודע שאין לה חברים בצוות בכלל, ואני יודעת מה היא חושבת עליו אז אמרתי לעצמי שזו הזדמנות: הוא יישב לידה ואולי יהיו לה חברים אמיתיים בצוות ולא צבועים (כן, גם אני...) ואולי יהיה גם מעבר... מי יודע?! לא מזיק לנסות לעשות מעשים טובים בשביל אנשים - גם אם לא אוהבים אותם... היא הייתה נרגשת מזה, הוא נראה היה מבסוט - אני את שלי עשיתי.
בערב הייתי צריכה להיות בעבודה. אני מאוד חלשה היום - לא יודעת למה. אני חושבת שאולי השפעת שהייתה פה אצל כולם במשפחה חוץ ממני (אפילו החיידקים תופסים ממני מרחק...!) החליטה סוף סוף להגיע אליי... בכל מקרה, הלכתי לעבודה אחרי החוג שלי של הריקודי בטן. (היה לי מצב רוח טוב, למרות שאני הכי גרועה בחוג, והפלגמטיות ביחד עם הרזון לא הולמים אותי בכלל ולא מתאימים לחוג בכלל - אם המורה הייתה יכולה היא הייתה אומרת לי שאני מתאימה יותר לכתיבה תמה מאשר לריקודי בטן ותודה על הניסיון אבל עדיף להימנע...) הגעתי עייפה, ועדיין קצת מרוצה. מהר מאוד מצב הרוח שלי הידרדר לקרשים. הלק' היו מעצבנים, הנציגים היו מעצבנים – ואני מרגישה איך עולה לי החום ואני מדוכאת. ואז הנציגה מההתחלה שולחת אליי מייל על מ' ועל איזה בכירה במוקד. היא אומרת לי שנראה לה שיש בניהם משהו למרות שהיא נשואה. אני אומרת לה בפעם ה-1001 שאין לי עניין לדבר על הגורילה (מ') ולא נראה לי שהוא ילך איתה כי היא נשואה. היא מתעקשת. שייבושם לה. אני נשבעת לה שאין ביניהם כלום (בהנחה שהוטו שהוא מטיל על העניין עדיין בתוקף...). היא נרגעת. אני מתחילה להיכנס לדיכאון. כצפוי מר בחור לא התקשר. ידעתי שהוא לא יעשה את זה אבל עמוק בלב קיוויתי. אולי... אז זהו, שלא. אני מתחילה לקנא בכל מה שזז. זו שיושבת לידי אומרת משהו על איזה בחור ואני מקנאה בהם. הנציגה מההתחלה שולחת לי עוד מייל על הגורילה ואני מקנאה בה ובבכירה שאיתו בקשר בעת ובעונה אחת. חברה שלי מספרת לי על החבר שלה – אני מקנאה גם בהם. לא היה חסר הרבה שאני אקנא גם בדמויות שעל מסך הטלוויזיה שנמצא בקפיטריה אצלנו במוקד (וזו הייתה תוכנית על בעלי חיים!!!). מה בסה"כ רציתי -שהוא יתקשר?! לא צריך שלא יעשה טובות! אני צריכה לישון והרבה. חברה שלי מנסה לעודד אותי. אני מחייכת כדי שהיא תרד ממני. הפעם זה לא מצליח לי. היא לא מרפה. מזכירה לי את מה שסיפרתי לה על הידיד שלי שפגשתי השבוע ממש במקרה (הוא ראה אותי כשירדתי מהאוטובוס והוא פשוט שם את היד על המותניים שלי והצמיד אותי לחיבוק חזק ולא עזב. להשלמת הסצנה הייתה חסרה רק צרפתית לוהטת אבל יש לו חברה כבר כמה שנים ואני לא בעניין שלו. הוא רצה אותי כשהיינו בכיתה י"א ואני לא. אח"כ הוא הכיר את הבחורה ההיא ומאז הם ביחד...). ואת זה שאיזה ערס השבוע התחיל איתי ("היי בובה, לאן את ממהרת?" ואני עונה:"למקום שהוא רחוק ממך!") ואת החרמן מהחרמון שעדיין מחכה ש"נקבע מסלול מאמי - אחרי פסח זה טוב?" (השבוע הוא שמר לי מקום לידו – הייתי בשוק...! אבל זה היה מקום טוב, אז ניצלתי את זה...). זה לא עוזר. אני רוצה דווקא את מי שאין. כמו שאמר פעם מישהו: "אני לא מעוניין במי שרוצים להיות חברים שלי - כי כנראה משהו בהם לא בסדר..."
בכל מקרה - אני עייפה, מרגישה פגועה ואפילו אין לי ממה, אני חייבת לישון. חייבת. מחר אני בחופש. אני אשן כל היום. בערב אני אקח את האוטו לניקוי (הוא כבר מקבל צורה של הרכב של מוישה אופניק...) ואני אלך סוף סוף לקנות את העדשות שאני רוצה...
שיהיה לי לילה טוב.
וגם לכם.
אני