הבלוג זה אני
מה שאתם קוראים – זה מה שיש....

הקישורים שלי

סטטיסטיקות

חדשות

דברים עליי: * אני בת 24 עם ראש של אישה בת 42 ורגש של ילדה בת 14.* אין לי הרבה חברים - בד"כ מתוך בחירה, אלה שבחרתי לי לחברים מוכיחים לי שוב ושוב שהיה שווה לבחור דווקא אותם כחברים שלי. * מאז שלמדתי לכתוב אני כותבת: שירים, סיפורים ומחשבות שלי. יש לי מחברות על גבי מחברות מלאות במחשבות, אהבה וכאב. היום גם ישנם שני בלוגים פרי "עטי"... * לא כ"כ איכפת לי מה חושבים עליי, אני לא עושה עם זה שום דבר, אבל כן חשוב לי לדעת למה חושבים עליי את מה שחושבים. * פעם מישהו אמר עליי: כשהיא נכנסת לחדר אי אפשר להתעלם ממנה. אפשר לשנוא אותה אפשר לאהוב אותה אבל אי אפשר להתעלם ממנה. הוא לא אמר את זה כי אני יפה אלא כי לדעתו אני משדרת משהו. הוא לא היחיד שחושב את זה, אבל הוא ביטא את זה הכי טוב...*לתגובות הארות, הערות ושאלות: theblogisme@hotmail.co.il

ארכיון

גלריות

המציאות נושכת אז גם אני...

“היא אמרה: אני כ"כ מפחדת. ואני אמרתי: למה? והיא אמרה: מפני שאני מאושרת עד עומק ליבי, דוקטור ראסול. אושר כזה הוא דבר מפחיד שאלתי אותה למה והיא אמרה:אם אדם מאושר כ"כ, סימן שיש איזו תוכנית לקחת ממנו משהו. ואני אמרתי: החרישי. די עם ההבלים האלה" (מתוך רודף העפיפונים, חאלד חוסייני)

 

עוד לא הייתה אפילו פעם אחת שהייתי באמת מאושרת ומיד אח"כ זה לא נלקח ממני. אושר קטן – כאב/הפסד קטן, אושר גדול - כאב/הפסד גדול (ואל תחמיא לעצמך – אתה זה החלק הקטנטן. הדבר היחידי שגדול אצלך זה החזה המנופח שלך, אפילו הראש שלך קטן – וגם ריק -  ביחס לגוף, בגלל זה אני לא חושבת שאתה נראה טוב – אם אי פעם תהית).

ולא – אתה לא תמצא פה את ההסבר למה אני מרגישה ככה (שונאת אותך), אז אל תחפש אותו כי התשובות נמצאות אך ורק אצלי בראש ואולי גם על קצה הלשון – אתה מוזמן לשאול, אני אחשוב אם לענות לך או לא (סביר להניח שלא, אבל אתה תמיד יכול לנסות...) אבל אם אתה כבר קורא, אז תדע לך שאתה האדם הכי כפוי טובה שאני מכירה, אגואיסט ברמות מטורפות, לא אמין בעליל (ואני אמשיך להגיד את המילה הזו כמה שבא לי, אתה לא תגיד לי מה להגיד!!!), חסר אינטלגנציה רגשית (או אינטלגנציה בכלל), ואני בחיים, אבל בחיים, לא אסלח לך על מה שעשית הערב – אז אתה יכול לחפש לך מישהי אחרת שתעשה לך כל מיני טובות ותעזור לך בכל מיני דברים בשביל שאח"כ תוכל להתנהג אליה כמו איזה חרא קטן. והגיע הזמן שתפסיק לחשוב שאני איזה מטומטמת כמו החברות העקומות שלך או הבחורות שאתה מסתובב איתן, ותפסיק לשקר לי במצח נחושה, כי עמוק בפנים אתה יודע טוב מאוד שאני קולטת אותך הרבה יותר טוב ממה שאתה משער לעצמך, ופעם הבאה שאתה רוצה לדעת משהו פשוט תשאל אל תסתובב סביב הזנב (הקטנטן) של עצמך. ואל תגיד לי שאני חשובה לך או כל שקר אחר בנוגע למה שאתה מרגיש (או לא מרגיש) כלפיי ואל תעיז לבקש ממני לא להיות עצבנית בשבילך, כי אתה כזה אפס מאופס שאני לא מוכנה לעשות בשבילך כלום יותר. אתה באופן סופי ומוחלט שרוף אצלי. שרפת את כל הגשרים וביזבזת את כל הקרדיט שעוד איכשהו נשאר לך. אתה תצטרך להתחנן כ"כ הרבה כדי שאני אסלח לך על זה, ואני מאוד בספק אם זה יקרה כי באמת כבר נשבר לי מהמשחקים שלך ומהשטויות שלך ואין לי סבלנות יותר להתעסק בחרא – כי זה תמיד איכשהו מגיע לזה כשאתה בסביבה. ואל תגיד לי שאני מוציאה דברים מפרופורציות, כי אני יודעת שזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו ואני עושה את זה בכוונה. כי ככה בא לי. ככה אני רוצה,ככה אני אוהבת, כי פשוט נשבר לי ממך. ואני יודעת שזו הדרך היחידה שתגרום לך לעזוב אותי לנפשי כבר, ולתפוס ממני מרחק!

את כל זה הבנת, או שגם בשביל זה אתה צריך מילון, חסר הבנה שכמוך?!!?!?!?!?!?!?!

אם אני צריכה לפגוע בך בשביל זה אני מצטערת אבל ככה אולי תבין...

פורסם ב יום שני 28 מרץ 2005 20:17

הוסף תגובות

עדיין לא פורסמו תגובות
כותרת  
שם  
כתובת האתר שלי
תגובות   

בבקשה כתבו בתיבה את שלושת התווים שכתובים באדום.
שימו לב:אל תלחצו על שלח לפני זה, אחרת המודעה שלכם תמחק !!!

Protected by Clearscreen.SharpHIPEnter the code you see: