כמו נוצה ברוח הפראית
הוא לא ימצא אותך
במקום שהיית
לפעמים עולה בי הד קולך
והוא חוזר אלי
והוא בא והולך
לפעמים את יודעת
רק הבכי מזמן לזמן
בא מתוך געגוע ישן
כמו נוצה נלקחת עם הרוח
מחלון פתוח לרווחה
ורק ביקשת לנוח
הוא לא ידע הוא לא שמע אותך בוכה
כאילו לא נרגע
קול צחוקך המשוגע
לפעמים את יודעת
רק הבכי מזמן לזמן
בא מתוך געגוע
אל מול עיני היית
נוצה ברוח
- - - - - -
את השיר הזה הקדיש לי מ'. כרגיל, לא הבנתי למה התכוון המשורר, למרות שטרחתי להקשיב לו פעמיים ולקרוא את המילים עוד פעמיים – בקיצור זמן רב מדי על משהו פעוט מדי.
ואולי אני פשוט צריכה להפסיק לנסות להבין אותו כי אולי הוא בעצם אף פעם לא אומר כלום רק שהוא עושה את זה באמצעות הרבה מילים.
ואני בכלל לא אוהבת את ריטה ורמי...